בהנהלת ד"ר אבו סאלח מועתז
יישור שיניים
החיוך הוא כרטיס הביקור שלנו, ויש לו חלק משמעותי מהרושם הראשוני שאנחנו יוצרים. כשהשיניים שלנו צהובות, מוכתמות, שבורות או עקומות –אנחנו נוטים להימנע מלחייך בצורה טבעית ומשוחררת.לחיוך שחושף שיניים יפות יש לא רק תרומה משמעותית למראה החיצוני שלנו, אלא גם השפעה על הדימוי העצמי שלנו. יישור שיניים מציע פתרון אסתטי, יעיל ובטוח לשיניים עקומות, ומאפשר לנו לחייך בלי הפסקה.יישור שיניים צובר פופולריות הולכת וגוברת, לא רק תודות לעלותו שהולכת ופוחתת בחלוף השנים, אלא גם בזכות הטכנולוגיות שמאפשרות אתהפיכתו לפחות בולט לעין. כך הפך יישור שיניים לפופולרי גם בקרב מבוגרים.נהוג לחשוב שיישור שיניים מתבצע רק מטעמים אסתטיים לצורך יישור שיניים עקומות, אך פעמים רבות יש לבצע טיפול אורתודנטי גם מסיבותרפואיות, כדוגמת עיכוב בבקיעת שיניים, עודף שיניים, צפיפות שיניים גבוהה שגורמת לשיניים "לטפס" זו על זו, וכן סגירה לא נכונה של הלסתות.
כיצד מתבצע יישור שיניים?
במסגרת טיפול אורתודנטי, מופעל כוח על השיניים ו/או ועל הלסתות, שגורם לתזוזה של השיניים והצבתן במקום הנכון. באמצעות "גשר בשיניים", או בשפה מקצועית יותר סמכים, ויצירת לחצים עדינים, אנו מניעים את השיניים העקומות למקום הרצוי.לעתים יש צורך להרחיב את עצם הלסת, כדי ליצור התאמה בין שתי הלסתות. התהליך עשוי להימשך בין מספר חודשים ועד כשנתיים. יישור שיניים מתבצע לפי תכנית טיפול, המבוססת על בדיקות ותצלומים של מערכת השיניים של המטופל.במהלך טיפול יישור שיניים, האורתודנט מבצע מעקב על השינויים במבנה השיניים ואחר תגובות רקמות התאחיזה של השיניים, ובהתאם לממצאים הוא בונה את המשך תכנית הטיפול.
באיזה גיל אפשר להתחיל?
מומלץ לבצע יישור שיניים לאחר בקיעת מרבית השיניים הקבועות, ורק כאשר ניתן לסמוך על הילד שיקפיד על ניקוי יסודי של השיניים, שכן השימוש במכשור ליישור שיניים עלול להקשות על השמירה הנדרשת על היגיינת הפה.תוצאות טיפול יישור שיניים מושפעות משלושה גורמים עיקריים: שיתוף הפעולה של המטופל, התגובה הביולוגית שלו להשפעת הטיפול, וכן קצב וכיווני גידול של הפנים והלסתות.שיתוף הפעולה מצד המטופל בא לידי ביטוי בשמירה קפדנית על היגיינת הפה, הרכבת פלטה במהלך הטיפול ולאחריו לפי הוראות הרופא, וכן הקפדה על תכיפות מועדי הביקור.חוסר שיתוף פעולה עלול להאריך את משך הטיפול, וכמובן לפגוע בתוצאות הטיפול. במקרים של אי שמירה על ניקיון קפדני של השיניים והחניכיים לאורך זמן – האורתודנט ייאלץ להפסיק את הטיפול על מנת למנוע פגיעה בבריאותו של המטופל.לעתים יש צורך לבצע טיפול אורתודנטי גם עבור ילדים בגילאי שבע עד תשע, בשלבים הראשונים של תחלופת השיניים. זאת בעקבות בעיות דנטליות כדוגמת שיניים בולטות בצורה חריגה, לסת תחתונה קטנה, סגר צלבי קדמי או אחורי, ומצבים נוספים הנוגעים לפגמים אסתטיים ותפקודיים.
אפשרויות הטיפול השונות ביישור שיניים:
הטיפול המקובל כולל שימוש בסמכים ממתכת (קוביות). סמכים אלו מודבקים לשן בתוך הסמך עובר חריץ שבו מושחל חוט מתכת שהוא מפעיל כוחות על השן ולמעשה גורם לתזוזתה. החוט מוחזק בסמך בעזרת גומייה השומרת עליו צמוד לשן. את הגומיות והחוטים יש להחליף לעיתים מזומנות.אפשר להשתמש בסמכים מיוחדים שהחריץ בסמך ננעל ב"דלת" חד כיוונית ואין לכן צורך החלפת הגומיות כל תקופה כך שיש צורך בפחות מפגשים להחלפת הגומיות.מי שמבקש אסתטיקה גבוהה יותר יכול להחליף את סמכי המתכת בסמכי פלסטיק שקופים או סמכי חרסינה בצבע שן – שניהם בולטים פחות למרות שהחריץ וחוט המתכת עדין נראים ועדיין עשויים מתכת.דרך נוספת לקבל אסתטיקה גבוהה יותר בזמן טיפול, למרות שאינה מתאימה לכל המקרים ואינה יכולה לטפל בכל התנועות הנדרשות, היא באמצעות סידרת קשתיות שקופות המורכבות על השיניים מרבית שעות היום רצוי עד 24 שעות ביממה ויוצרות לחץ על המשנן באופן מתוכנן מראש כך שכל קשתית מתחילה את הלחץ מהנקודה שקשתית האחרונה כבר לא הפעילה לחץ יותר. סידרת הקשתיות והלחצים שהן מפעילות גורמות לשיניים לנוע למקום המבוקש.האפשרות האחרונה היא הדבקת הסמכים מהצד הפנימי של השיניים, כמו גם המכשור האחר, כך שמקדימה כמעט ולא נראה דבר, אין ספק שגם לשיטה זאת יש מחיר בנוחות שמשלם המטופל ללשון והמזון הנלכד שיותר קשה לסלקו ולשמור על גהות הפה, וגם כאן , הפעלת הכוחות מוגבלת וקשה יותר למניפולציה על ידי הרופא.חשש לדלקות חניכיים והתפתחות מחלת העששת יישור שיניים הוא כאמור תהליך ממושך, במהלכו השיניים אינן חשופות במלואן למברשת השיניים בשל הגשר )הסמכים( בשיניים, שגם מונע את האפשרות לעשות שימוש בחוט דנטלי. כך קשה לנקות את השיניים בצורה יסודית, דבר שמעלה את הסיכון למחלת העששת ולדלקות חניכיים.לכן, לפני שמתחילים טיפול יישור שיניים, חשוב לוודא שהשיניים והחניכיים בריאות, ואינן דורשות טיפול מיוחד. לפני הדבקת הסמכים (הגשר) בשיניים מומלץ לבקר אצל השיננית, לצורך הסרת משקעים והסרת האבנית, שמשמשת קרקע פורייה לפעילות של חיידקים. כמו כן חייבים לטפל בכל מוקדי העששת במשנן, במידה וקיימים.בשל הסיכון הגבוה לעששת ולדלקות חניכיים, נדרשת הקפדה יתרה במהלך יישור שיניים על ניקוי המכשור, וכמובן על השיניים עצמן. לכן, במהלך טיפול יישור שיניים מומלץ לבקר את השיננית לפחות שלוש פעמים בשנה, ואצל רופא השינייםפעמיים בשנה.
שיטות יישור השיניים
1. השיטה הקלאסית
הוותיקה והמוכרת ביותר ומאופיינת בגשר הבנוי כולו מרכיבים מתכתיים. היא אמנם אחת מהזולות בשוק אך הופכת פחות ופחות נפוצה בשל שני חסרונות בולטים - אורך הטיפול והמראה האסתטי הלא מושך.
2. אינויזליין - באמצעות קשתיות שקופות
שקופים/סמכים מחרסינה
טיפול קצר יחסית שבו נשמרים החיוך והמראה האסתטי.
סמכים מחרסינה הם למעשה סמכים חיצוניים שנחשבים לאסתטיים ביותר. ייחודיותם באה לידי ביטוי בכך שהם אינם משנים את צבעם במהלך הטיפול, ומשתלבים באופן מושלם עם הצבע הטבעי של השיניים. בין הסמכים עובר חוט מתכתי אשר מצופה בסיליקון או בחומרים אחרים, שמסווים את הצבע שלו.
הסמכים השקופים מורכבים על החלק החיצוני של השיניים, אך הם כמעט ואינם בולטים לעין בזמן חיוך,דיבור או אכילה. כיום, משתמשים בסמכים המתקדמים ביותר הננעלים על החוט כמעט ללא חיכוך, מה שמפחית לחץ וכאבים ומביא לטיפול קל ומהיר יותר.
אופן הטיפול בסמכים לצורך יישור שיניים
(סמכים שקופים/ חרסינה וסמכים מתכתיים)
1. מנקים את השיניים ומייבשים אותן.
2. מורחים את השיניים בחומר המכין את פני השטח הנקרא אצ'ינג.
3. על גב הסמכים מורחים חומר הדבקה מיוחד המופעל על ידי אור.
4. מניחים את הסמכים על גבי השן ומקשים את החומר באור.
5. בסיום הדבקת כל הסמכים מעבירים ביניהם פס מתכתי ומקבעים אותו באמצעות גומיות.
מאחר שמדובר בשיטת יישור שיניים חיצונית, חשוב מאוד לקבל ייעוץ מקצועי משיננית כיצד לצחצח את השיניים במהלך הטיפול, וכיצד לשמור על השיניים מפני הכתמה ועששת באזור שאליו מודבקים הסמכים.
ציפוי שיניים למינייט
למינייט (Laminate) הוא חומר הבנוי על איחוד של שתי שכבות או יותר ביחד על ידי תהליך שנקרא ( ָל ִמינַ ְציָה ) למינציה היא סנדוויץ של חומר בין שתי שכבות פלסטיק שנאטם בעזרת חום ולחץ ובדרך כלל עם דבק. המבנה של הלמינייט הוא שילוב של השן, והדבקת פני השן עם תצמיד פּו ְרנִיר (Veneer) הפורניר יחליף את האמייל שאבד לשן או שהוסר ממנו והוא מודבק באופן כימי לתשתית השן והופך לחלק ממנו. אם רוצים לעבור ציפוי למינייט צריכים להתקיים מספר תנאים כדלקמן: קיים מבנה שיניים מינימאלי אשר יספיק לקיום הלמינייט, חניכיים סימטריות והיקפים אשר יהוו בסיס ומסגרת תואמת לתוצאות קוסמטיות יפות.
מהו ציפוי למינייט?
הלמינייט הוא ציפוי שיניים דק שנערם על משטח אחר, ברפואת השיניים הוא שכבה דקה של חומר שיקומי עשוי מפורצלן אשר מחליף את האמייל, מכונה גם ציפויי חרסינה. השם פורצלן ניתן בגלל הדמיון לצדפת ונוס הלבנה והמבריקה הנקראת בשפה האיטלקית ״פורצייה״. השם פורצייה ניתן בגלל הצורה הסיבובית והמתעגלת של פני השטח העליון של צדפת ונוס הדומה לגבשושית של גב חזיר באיטלקית (Porcella- חזירון) התכונות של הפורצלן הם חוזק גבוה, עמידות איתנה, קושיות,זגגיות, שקיפות למחצה ועמידות בפני ״התקפה כימית״.משתמשים בפורצלן דנטאלי כדי ליצור כתרים וגשרים עם תאימות ביולוגית ברפואת שיניים. פורצלן דנטאלי בידיים הנכונות מהווה תחליף מעולה לשיניים טבעיות. זוהי גם עדות לכשרון האמנותי של טכנאי המעבדה שאיתם עובד רופא שיניים בשותפות בייצור מדויק של למינייט אשר מעצב את החיוך של המטופל. הלמינייט מאפשר את השינוי של מצב השן, הצורה, הגודל והצבע. דרושה מינימום עבודת הכנה על השן – במקרה של למינייט מדובר בהפחתה של בערך 5.0 מ״מ משטח האמייל ולכן השיקום הוא שמרני הרבה יותר מאשר כתר הדורש הפחתה משמעותית מנפח השן.
